יום שבת, 8 ביוני 2013

סוכן בפעולה- פרק מס' 1!

שלום לכולם!!!
כפי שאמרתי בפוסט הקודם, החלק הראשון של השבוע נציג בבלוג את:
















בכדי להגיע להקדמה- לחצו כאן!

אז הנה פרק 1:



שלום לכם קוראים יקרים,
זוכרים אותי, זה אני טומי, טומי ברינגר.
כפי שהבטחתי לכם בהקדמה אני אספר לכם על איך הגעתי לטקס הפרסים הזה,
טוב אז הכל התחיל ביום הולדת 12 שלי.
באותו יום אני החלטתי שזהו זה, לכבוד יום הולדת 12 הגיע הזמן להציע למיקה חברות.
בהתחלה קצת התבלטי אבל בסוף החלטתי לעשות את זה, אני הולך להציע חברות למיקה, את מיקה אני מכיר מאז הגן, ואנחנו מאז ומתמיד חברים טובים, אבל אף פעם היא לא חשבה על זה בתור קטע רומנטי...
אז יצאתי מהאיגלו שלי ושל משפחתי והתקדמתי לכיוון הבית של מיקה, פתאום בדרך שמעתי מין קולות מוזרים ושמעתי צעקה של "לא" מצד אחד ומהצד השני שמעתי את "המסיבה מתחילה עכשיו" הסינגל של קיידנס, ואז נזכרתי שהיום נערכת מסיבת יום ההולדת של שרושקי מהכיתה שלי... וברור שלא הוזמנתי....
המשכתי בדרכי ואז כאשר הגעתי איגלו של מיקה ומשפחתה אני הצצתי דרך החלון, וראיתי את זה, אני לא מאמין שראיתי את זה, מיקה התנשקה בפה עם מישהו!
לא הכרתי אותו, והייתי חייב לברר מי זה!
אז דפקתי בדלת ואמא של מיקה פתחה לי בשמחה, דפקתי בדלת של החדר שלה ונכנסתי לשם, ושוב ראיתי אותם מתנשקים.
מיד אחרי זה כפי שאתם בטח מנחשים מיקה ניסתה לשכנע אותי לא לספר על זה לאף אחד, אפילו לא להורים שלי או להורים שלה, והסכמתי לה, כמובן הרי היא אהבת חיי.
מיד לאחר מכן היא הכירה לי את את מי שהתנשק איתה, קוראים לו מייקל, והוא הגיע מפינוואימי שבארה"פ והוא ילד חדש באזור, אבל מיקה האהבה בו מהרגע הראשון שהיא ראתה אותו..
וגם אני לא יכול להשתחוות אליו הוא הרבה יותר חזק, וחתיך ממני....
ואז אחרי ההכרות מיקה ביקשה ממני ללכת, לפי דעתי זאת קצת חוצפה להגיד למישהו תשמור על הסוד שלי אבל אוף מפה, אבל זאת מיקה, היא ככה לפעמים...
הלכתי לכיוון הדלת ואז מייקל ביקש ממני לדבר איתו רגע, התיישבתי לידו לשיחה והוא פשוט נתן לי מעטפה, ואמר לי ללכת אז, הלכתי...


בדרכי הביתה הסתכלתי במכתב וראיתי את המכתב הבא:





















מייקל סוכן חשאי?
רוצה לגייס אותי? אני טימי ברינגר הולך להיות סוכן חשאי???
הפינגווין היחיד שבריצת 100 מטר לא הצליח בפחות מ- 5 דקות???
הילד שלא מסוגל לקפוץ ליותר ממטר?
מוזר.. מאוד מוזר...
פתאום גם היתה לי תחושה שאני לא היה היחיד ואולי בעתיד, בעוד כמה עשרות שנים יהיה עוד אחד שינסה להתקבל לסוכנות ויתפלה על זה שהוא  שהוא מצליח לעשות כל מיני דברים מיוחדים כמו למשל להתשמש באקדח...
ואז חזרתי הביתה נשכבתי על המיטה שלי ונדרמתי...

המשך בפרק 2!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

עדיין לא הגבתם?!
זה הזמן!!!!!!!!!!!
אז קדימה להגיב~~~~
אבל נא לא להגיב תגובות פוגעות!